חוק השקיפות התאגידית החדש בארה"ב: מי צריך לדווח, מתי ומה הסנקציות?

בעלי עסקים בארה"ב? סביר להניח שאתם עומדים להיות מושפעים מחוק השקיפות התאגידית (CTA) החדש (להלן: "החוק" או "חוק השקיפות") שנכנס לתוקפו בארצות הברית.

הליך חקיקתי דרמטי שנכנס לתוקפו בינואר 2024, אשר גם נוגע בסבירות גבוהה לפעילותכם העסקית וגם, שימו לב, מעמיד לרשותכם תקופת זמן קצרה לפעולה עם סנקציות בגין עיכובים או טעויות מיותרות.

מדריך קצר זה יעשה לכם סדר.

חוק השקיפות התאגידית, מהו?

חוק השקיפות התאגידית החדש בארה"ב נחקק מתוך מטרה לסייע לגורמי אכיפת החוק להתמודד עם פעילות בלתי הולמת שנעשית ע"י גורמים עסקיים למטרות כמו הלבנת הון, שימוש בחברות קש למטרות לא כשרות ושלל פשעים פיננסים או עבירות צווארון לבן (עד כדי מלחמה בטרור).

בהתאם לשמו, החוק מבקש להאיר את השקיפות בתאגיד על ידי חובת דיווח לגבי בעלי העסק. זאת עם חיובם במסירת מידע על בעל שליטה – BOI (Beneficial Ownership Information).

ההבנה של החוק, כמו גם המודעות לגבי הצעדים שעליכם לנקוט לפי לוחות הזמנים שנקבעו, הם קריטיים בכדי להימנע מהשלכות כמו עונשים חמורים. החל מקנסות כספיים וכלה אפילו בסנקציות פליליות ומאסר בפועל במקרי קיצון.

הרשת לאכיפת פשעים פיננסים (FinCEN)

חוק השקיפות התאגידית מחייב עסקים רלבנטיים (שיתוארו מיד) להעביר מידע על בעלי שליטה (BIO) לרשת אכיפת פשעים פיננסים בארה"ב הקרויה FinCEN, שהינה סוכנות הפועלת תחת משרד האוצר האמריקאי.

הדיווח ל-FinCEN לא כרוך אמנם בעמלה ויכול להיות מבוצע באופן עצמאי באמצעות פורטל מקוון (קישור), אך לאור המורכבות של הדברים, ולא פחות חשוב מכך המשמעות שעלולה להיות לטעויות או דיווחים שגויים, רצוי (בלשון המעטה) לעשות זאת עם קבלת סיוע ממשרד רואי חשבון. בפרט משרד רו"ח שבקיא בדיני המס האמריקאיים ומכיר לעומק את הניואנסים הרבים המצויים בחוק השקיפות התאגידית.

שימו לב! איחור בהגשת הדוח או מסירת מידע כוזב נתפסים כהפרה שעלולה לחשוף את האחראים לקנס של עד 500 דולרים ליום (עד 10,000 דולרים) ואפילו שנתיים מאסר. זאת עוד מעבר "לגלי ההדף" שיכולים להיות לצעדים מסוג זה מבחינת הפעילות העסקית גם מחוץ לגבולות הגזרה של השקיפות התאגידית.

אלו סוגי עסקים נכללים בחוק השקיפות התאגידית?

השאלה הראשונה שכל בעל עסק בארה"ב שואל את עצמו היא, כמובן, האם הוא נכלל תחת ההגדרה של "חברה מדווחת" (“Reporting Company”) בהתאם לחוק השקיפות. התשובה יכולה להיות פשוטה במקרים מסוימים ומורכבת באחרים.

משרד האוצר האמריקאי מעריך שיותר מ-32 מיליון עסקים בארה"ב יכללו תחת הוראותיו של חוק השקיפות התאגידית, וביניהם:

• תאגידים.
• חברות LLC.
• שותפויות.
• תאגיד זר שנרשם במדינה בארה"ב.

האם יש פטורים מהחוק?

 מרבית העסקים המוחזקים על ידי ישראלים יהיו כרוכים לרוב בדיווח, אך חוק השקיפות קובע בעיקרון שלוש קטגוריות של עסקים שפטורים מהגשת הדוח:

• עסקים גדולים עם נוכחות משמעותית בארצות הברית שיש להם תקבולים שנתיים ברוטו בהיקף של מעל ל-5 מיליון דולרים ויותר מ-20 עובדים במשרה מלאה.
• עסקים אשר כבר נמצאים זה מכבר תחת פיקוח רגולטורי פדרלי (כמו חברות ציבוריות או מוסדות פיננסים).
• עסקים זרים שנרשמו מול רשות המיסים האמריקאית אך לא נרשמו במדינה מסוימת בארה"ב

מהו מידע על בעל שליטה ומיהם בעלי השליטה?

מידע על בעלי השליטה הוא מידע שנועד לספק פרטים שונים על הבעלים והיחידים ששולטים בחברה, וכולל את כל הפרטים הבאים:

• פרטי החברה – שם, כתובת ומספר מזהה מס של החברה המדווחת.
• פרטי כל בעל שליטה – שם, תעודת זהות, תאריך לידה וכתובת.
• סוג ההגשה – ראשונית, תיקון או למטרות עדכון.
• עסקים חדשים – מידע על רושם החברה.

מיהו בעל שליטה ? 

כל מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, ב-25% לפחות מבעלות בחברה. לרבות שותפים, בעלי מניות, חברי LLC וכן בעלי עסקים אשר יש בבעלותם עסק אחר שכפוף לדיווחי BOI. בנוסף, בעל שליטה הוא גם כל מנהל בכיר בחברה שיש לו שליטה מהותית על פעילותה.

דוגמה: יונתן ואלון הקימו חברה להשקעות נדל"ן בארה"ב המאוגדת כחברת LLC כאשר כל אחד מהם מחזיק במחצית ממניותה. שני השותפים העסקיים הינם בעלים ישירים של החברה ומכיוון שבעלותם גבוהה מ-25% אזי הם מחויבים בדיווח לפי חוק השקיפות התאגידית בשל היותם "בעלי שליטה".

מהי "שליטה מהותית"?

חוק השקיפות מחייב דיווח גם על מנהלים שיש להם שליטה מהותית בניהול החברה ולא רק נוגע לבעלים. המושג שליטה בחברה נוגע לכל גורם עם השפעה עקיפה או ישירה על ההחלטות בעסק (substantial control). כלומר, גם נושאי משרה בכירים או חברי הנהלה בדרגות גבוהות העומדים בצמתים מכריעים. על פי חוק השקיפות התאגידית, מדובר על כל אחד מהבאים:

• נושאי משרה בכירים כמו נשיא החברה, מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, סמנכ"ל תפעול, יועץ משפטי וכדומה.
• כל אדם שיש בסמכותו להדיח או למנות נושאי משרה מסוימים (כולל דירקטורים או גופים דומים).
• כל אדם אשר בסמכותו לקבל החלטות חשובות בחברה המדווחת.
• כל אדם שיש לו כל צורה אחרת של שליטה מהותית על פעילות והחלטות החברה המדווחת. בכלל זה החלטות שמשפיעות באופן מהותי על הפעילות העסקית, הכספית או המבנית של החברה המדווחת.

דוגמה: יונתן ואלון הקימו חברה להשקעות נדל"ן בארה"ב ושכרו את יקיר בשביל לנהל ולשלוט בפעילתה השוטפת והיומיומית. על פי חוק השקיפות התאגידית החדש, יקיר הוא "בעל שליטה" שיש לצרף את המידע לגביו בדוח.

רושמי החברה בעסקים חדשים

חוק השקיפות התאגידית נוגע גם לעסקים חדשים אשר נוצרו לאחר ה-1 לינואר 2024, ומחייב אותם לדווח על "רושמי החברה" (Company Applicants).  

רושם חברה מבחינת החוק הוא כל מי שיצר או רשם מסמכים להקמת היישות מול המדינה, וכל כל מי שאחראי לביצוע פעולות אלה. כולל גורמים שלא קשורים לעסק ישירות אלא רק מספקים לו שירותים (כמו משרדי עורכי דין, למשל).

דוגמה: יונתן החליט להקים חברה לביצוע מכירות און-ליין בארה"ב ולשם כך התקשר עם משרד עורכי הדין של אלון בשביל שישלים בעבורו את הטפסים הבירוקרטיים והניירת להקמת העסק ורישומו. על פי חוק השקיפות התאגידית יונתן מחויב לכלול גם את המידע לגבי אלון בדיווח ל-FinCEN. יתרה מזו, במידה שאלון נותן לעוזר השכיר שלו, דוד, לבצע את הרוב המכריע של העבודה, גם הפרטים של דוד יכללו בדיווח.

מתי יש להגיש את הדיווח?

• עסקים שהוקמו לפני ה-1 לינואר 2024 – מועד הדיווח עד ה-31.12.2024.
• עסקים שהוקמו/שיוקמו לאחר ה-1 לינואר 2024 – בתוך 90 ימים קלנדריים ממועד קבלת ההודעה על הרישום התקף במדינה הרלבנטית.
• עסקים שיוקמו לאחר ה-1 לינואר 2025 – בתוך 30 ימים קלנדריים ממועד קבלת ההודעה על הרישום התקף במדינה הרלבנטית.

הדיווח הראשוני הוא חד פעמי ודיווחים עתידיים יהיו בגין תיקונים, שינויים או עדכונים. זכרו כי הדוח ל-FinCEN הוא לא חלק מהחזר המס של החברה ולא נשלח לרשות מס הכנסה האמריקאית.

 נגישות למידע, למי?

המידעים שמועברים ל-FinCEN הם חסויים וזמינים רק למוסדות פיננסים וסוכנויות אכיפת חוק מורשות. חשיפת מידע על ידי בעלי גישה ללא סמכות ו/או אישור מתאים היא עבירה שדינה קנסות של 500 דולרים ליום (עד 25,000 דולרים) ועד 5 שנות מאסר. הגורמים המורשים לעיון במידע הם בעיקר:

• פקידים פדרליים.
• פקידים מדיניתיים או מקומיים.
• פקידים זרים אשר מגישים בקשה לקבלת מידע בעלי שליטהבקשר של פעילויות מורשות הנוגעות למודיעין, ביטחון לאומי או אכיפת חוק (בקשה שמוגשת באמצעות סוכנות ממשלתית פדרלית בארה"ב).
• מוסדות פיננסים בנסיבות מסויומות ובכפוף להסכמת החברה המדווחת.
• רגולטוריים של מוסדות פיננסים במסגרת פיקוח על המוסדות שבפיקוחם.

המידע מאוחסן במסדי נתונים מאובטחים שאינם ציבוריים ושמצויים תחת אבטחת מידע ובקרה קפדנית. זאת, בהתאם לסטנדרטים הנהוגים בארה"ב באשר למידע רגישות ברמת האבטחה הגבוהה ביותר.