משקיעים רבים בישראל בוחרים בקרנות נאמנות ובתעודות סל הנתפסות (בצדק) כמכשירי השקעה סולידיים ואיכותיים למדי. אולם ככל שמדובר על בעלי אזרחות אמריקאית או בעלי גרין-קארד, החייבים גם בדיווח על הכנסותיהם לרשות המסים האמריקאית, מדובר למעשה בהשקעה שטומנת בחובה מיסוי אגרסיבי בלשון המעטה.
הניסיון מלמד שמשקיעים ישראלים רבים שיש להם גם אזרחות אמריקאית לא מודעים באופן מלא לתחולתם של חוקי מיסוי ייעודיים על השקעותיהם במכשירים אלה. לא כל שכן לחשיפת המס הגבוהה שרובצת לפתחם ולסיכון הלא מבוטל שבדיווח חסר או לקוי.
מדוע? מדובר במכשירי השקעה פאסיביים שמסווגים על ידי רשות המסים האמריקנית בתור PIFC, Passive Foreign Investment Company. כלומר, "חברות השקעה פאסיביות זרות". הכנסה פאסיבית כוללת דיבידנדים, ריביות, רווחי הון, תמלוגים וכדומה. הדוגמאות הבולטות לחברות PFIC יהיו, מן הסתם, קרנות נאמנות, תעודות סל, קרנות REIT (בניגוד להשקעה בנדל"ן) או חברות החזקה זרות.
משטר המיסוי הדרקוני שחל על השקעות אלה בארה"ב נולד מתוך הרצון של המחוקק האמריקאי להרתיע אזרחים ובעלי גרין-קארד מהעברת הכנסות מחוץ למיסוי במדינה. חברות PIFC נכנסות תחת הקטגוריה הזו משום שכמעט כולן אינן מדווחות על פעילותן הפיננסית לרשויות המס האמריקאיות.
קרוב ל-50% מס ואפילו יותר?
אזרחים זרים או בעלי גרין-קארד שמחזיקים ב-PFIC מתמודדים עם שיעורי מס מוגדלים ודרישות מסובכות של דיווח מס בארה"ב. כך, למשל, ישנן מספר שיטות שונות לדיווח מס של PFIC ונדרש דיווח פרטני לכל השקעה והשקעה (על כל העלויות הכרוכות בכך מבחינת שירותי ראיית חשבון לדין האמריקאי).
שיעורי המס על רווחים מהשקעה ב-PFIC יכולים להגיע קרוב ל-50% ואפילו מעבר לכך אם משקללים עלויות דיווח, קנסות וריביות. לא זו אף זו, מכיוון שאסור לדחות רווחים, הרווחים על השקעת PFIC חייבים להתממש בשיעור מס גבוה מדי שנה (ניכוי הפסדים מוגבל גם בהשקעות אלו).
במאמר מוסגר נציין שדיווח על הכנסות מ-PIFC נעשה על גבי טופס IRS 8621 שהוא טופס מיוחד אשר על מנת למלא אותו כהלכה נדרשות לא מעט שעות עבודה.
הקריטריונים להגדרת PIFC
תחת ההגדרה של PIFC נכנסות לא רק תעודות סל וקרנות נאמנות אלא גם קרנות REIT (אך לא השקעות בנדל"ן), חברות שיש להן יתרת מזומן גדולה המניבה הכנסה פאסיבית מריבית (למשל, חברות סטארט-אפ שאינן רשומות בארה"ב), חברות החזקה זרות וכדומה.
מבחינה רשמית, ההגדרה של חברת PIFC נשענת על שני מבחנים מרכזיים:
- 75% מהכנסותיה של החברה הן הכנסות פאסיביות.
- למעלה מ-50% מנכסי החברה מפיקים הכנסה פאסיבית זרה (או שלא מפיקים הכנסה כלל).
הגדרת חברה בתור PIFC נעשית לפי המשקיע הספציפי. כך, גם אם החברה הופכת לבעלת הנכסות אקטיביות לאחר מכן, היא עדיין תחשב כ-PIFC עבור המשקיע הקודם.
האם יש פתרון?
התשובה הקצרה ברוב המקרים היא "לא" והתשובה הארוכה יותר היא שאזרחים ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית יפעלו נכון אם ימנעו מהשקעה במכשירי PIFC ויפנו את המשאבים שלהם לאפיקים אחרים, מתאימים יותר. אפיקים שלא חייבים במיסוי גבוה ובדיווח רב ויקר.
המיסוי האגריסיבי מתבטא לעתים באילוץ לבצע בכל שנה מכירה רעיונית של ני"ע. כולל כמובן נשיאה בתשלום מס על רווחים או בחלוקת רווחים לאורך תקופת ההשקעה באופן יחסי פרו ראטה (עם הכרה ברווחים הרעיוניים על שנים עברו ותשלומי מס וריבית פיגורים).
בעולם שבו קיימים לא מעט נתיבי השקעה חלופיים, וביניהם השקעות אלטרנטביות חכמות ואטרקטיביות (שעשויות להיות גם סולידיות), רצוי להימנע ממכשירים אלה ככל שיש בידיכם אזרחות אמריקאית או גרין-קארד.
שימו לב! החוק האמריקאי לאכיפת מיסים בחשבונות זרים, FATCA, מחייב כל בעל אזרחות אמריקאית לדווח על השקעותיו גם אם הוא מתגורר במדינה אחרת ובעל אזרחות כפולה. הדיווח חל הן על חשבונות בודדים והן על כל חשבון שיש עליו בעלות או שליטה משמעותית. התאימות להוראות המדויקות של חוק ה-FATCA הכרחית למניעת קנסות, סנקציות ועונשים.
מה עם קרן השתלמות של שכיר? שאלה נפוצה והתשובה צריכה להיאמר בעדינות. ברמה העקרונית אין באמת הבדל בין קרן השתלמות לכל השקעת PIFC אחרת וכך החוק האמריקאי אמור להתייחס אליה. עם זאת, בישראל, ככל שמדובר על שכיר שמפריש מדי חודש לקרן השתלמות כחלק מתנאי העסקתו, ייתכן שיהיה אפשר שלא להציג זאת כהשקעה פאסיבית הנכנסת לגדרי החקיקה הנוגעת למכשירי PIFC. יצוין שלא כך הם פני הדברים כשקרן ההשתלמות נפתחת על ידי עצמאי, שכן אז מדובר כבר בסיפור אחר משום שיש כאן כבר אלמנט של בחירה.
משרד רואי חשבון מרקוביץ' כהן מתמחה מזה כ-15 שנה בראיית חשבון וייעוץ מס לחברות ולקוחות פרטיים הפועלים בישראל ובארצות הברית. כולל כמובן בהיבטים הקשורים לבחירת מכשירי השקעה שמגלמים בחובם חובות מיסוי. במידה שאתם זקוקים לייעוץ בנושא זה ובתחומים נושאים ומשיקים, נשמח לעמוד לשירותכם.
